המקרה הראשון של תסמונת קפגרא תואר בשנת 1923 על ידי פסיכיאטר צרפתי בשם יוסף קפגרס, אשר תיעד מקרה של מטופלת שטענה כי בעלה ובני משפחה אחרים הוחלפו באמצעות כפילים.
תסמונת קפגרא היא סוג נדיר של הפרעת הזיה, אשר מאופיינת באמצעות תחושות עזות לפיהן חבר קרוב או בן משפחה הוחלף על ידי מתחזה זהה. אדם הסובל מהתסמונת מזהה פנים והתנהגות של אדם אהוב, אך הוא משוכנע כי מדובר בכפיל.
אנשים עם תסמונת זו עלולים אף לחוות הזיות ותסמינים אחרים בעקבות מקרה בסיסי של סכיזופרניה או הפרעה נפשית אחרת. טיפול באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות וייעוץ פסיכולוגי, עשויים לסייע לחולים רבים להשיב את אחיזתם במציאות.
הגורמים לתסמונת קפגרא
חוקרים רבים מאמינים כי ההפרעה נגרמת ככל הנראה בעקבות טראומה פיזית של אזור מסוים במוח הנקרא האונה הימנית, אשר אחראי על זיהוי פנים. תאונות דרכים, שימוש בסמים או סיבות אחרות של נזק לאונה נפוצות בהיסטוריה של חולים בתסמונת קפגרא. בנוסף, קיימים גם תסמינים הנובעים מסכיזופרניה, דמנציה, אלצהיימר ומחלות אחרות שיכולות להוביל לחשיבה הזויה, ולפרוץ ההפרעה. לרוב מתפרצת התופעה בקרב נשים בוגרות.
חוקרים אחרים מאמינים כי התופעה נובעת כתוצאה מחוסר היכולת של המוח לעדכן את הזיכרונות. המוח מכחיש את היכולת לעבד את השינויים הקטנים במראה המאוחסן בזיכרון האחרון. אך ללא קשר לסיבה, ההזיה שנוצרת מסבירה את הבלבול שנוצר באמצעות הניתוק בתפיסה או בזיכרון.
אשליית קפגרא עשויה אף להיות ביטוי של הפרעות נפשיות ופיזיות אחרות דוגמת סכיזופרניה, אלצהיימר, אפילפסיה והפרעות פיסיות ונוירולוגיות אחרות.
תסמינים ודרכי ביטוי
התופעה עלולה להתרחש באופן פתאומי מאוד. אישה אשר סובלת מההפרעה, עלולה להתעורר לצד בן זוגה מזה שנים ארוכות ולטעון באימה כי בעלה הוחלף. היא עשויה לזהות את פניו והתנהגותו כנורמאליים לחלוטין, אך באותו הזמן להיות משוכנעת כי אין זה בעלה. ההסברים והשידולים אותם תקבל החולה מבני משפחה וחברים יהיו חסרי משמעות מבחינתה, והיא עשויה לראות בהם סוג של שיתוף פעולה עם הכפיל.
תסמונת קפגרא עלולה להיות מופנית כלפי אנשים קרובים, חיות מחמד, חפצי בית או אפילו להתבטא כזיהוי שגוי של החולה את עצמו. החולה מסביר לעצמו את התופעה בכך שהמתחזים הם חייזרים אשר הגיעו מיקום מקביל.
אבחון לתסמונת קפגרא
הרופא יבצע בחינה מקיפה של ההיסטוריה רפואית ובדיקות מעבדה על מנת לאתר סימני מחלה, חבלות ראש וחוסר איזון כימי במוח. בנוסף, תתמקד האבחנה בשלילת סמים, תרופות או מצב רפואי כללי אשר גורם להזיות אלו. יחד עם זאת, לא קיימים קריטריונים ספציפיים המשמשים לאבחון תסמונת קפגרא.
אבחון מוקדם של התסמונת עשוי לאפשר טיפול תרופתי מוקדם והזדמנות להפחית את נטל הדיכאון.
כיצד מטפלים בתסמונת קפגרא?
ההחלטות לגבי הטיפול מבוצעות באופן אינדיבידואלי לכל מטופל. אנשים רבים, במיוחד הסובלים מסכיזופרניה, מגיבים היטב לתרופות אנטי פסיכוטיות קבועות. טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם מדריך מנוסה יכול אף הוא לסייע לחולים להחלים ולשוב לחיי יום יום תקינים. חיוני שגם בני המשפחה ובמיוחד האנשים אשר נחשדים על ידי החולה כמתחזים, ילמדו על ההפרעה ויספקו לחולה את כל התמיכה האפשרית הנדרשת.
התסמונת מטופלת לעיתים קרובות באמצעות פסיכותרפיה ותערובת של תרופות פסיכיאטריות. בשל נדירות התופעה וההיבטים הייחודיים למצבו של כל אדם, הטיפול הפסיכותרפי חייב להיות מותאם אישית.
מצד שני, טיפול תרופתי כולל בדרך כלל תערובת של תרופות אנטי פסיכוטיות ותרופות נגד דיכאון. התרופות האנטי פסיכוטיות מרסנות את נוכחות ההזיות, החרדה וההסתה, ואילו תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע לחולה להתמודד עם התגובה הרגשית להזיות.
