מיגרנות היא תופעה נפוצה ביותר, אשר למעשה עדיין חשוכת מרפא. המיגרנה מתאפיינת במחושי ראש בתצורת אימפולסים, לרוב בקדמת או צדי הראש, ופעמים רבות הן מלוות בתחושה כללית לא טובה, בחילות עד הקאות, רגישות קיצונית לרעש ואור, ותופעות נוספות. על כן, פעמים רבות, בהתקף מיגרנה נכנס אותו אדם לחדר חשוך ושקט, ובעיקר מנסה לנוח או לישון עד שיעבור ההתקף.
אומנם אין מרפא מלא להתקף מיגרנה, אך בפועל ישנן תרופות שונות אשר יכולות להועיל במהלך התקף או במניעתו עם תחילתו. חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון, למשל, נמצאו יעילות בטיפול והקלה במקרים של מיגרנה, גם אם הן אינן פותרות או מונעות לחלוטין את התופעה. מאחר והתקפי מיגרנה מתרחשים בתדירות חודשית, ולעיתים אפילו שבועית, והם יכולים להימשך עד לשלושה ימים רצופים – לעיתים כדאי לבחון פתרון זה.
הקשר בין תרופות נוגדות דיכאון למיגרנה
לא כל תרופה נוגדת דיכאון יעילה למצבי מיגרנה, ולמעשה ישנן כאלו אשר יכולות להזיק ולעודד מיגרנות. על כן חשוב תמיד להיוועץ ברופא מומחה לתחום זה, טרם מתחילים כל טיפול תרופתי. וגם אז, יש לנקוט באמצעי זהירות ולבחון את ההשפעה של התרופה באופן רוחבי על המשתמש.
שני סוגי נוגדי דיכאון אשר נמצאו יעילים בטיפול במיגרנות הינם נוגדי דיכאון טריציקליים (Tricyclic Antidepressants), וכן נוגדי דיכאון ממשפחת ה-SNRI. נוגדי הדיכאון הטריציקליים, מכילים אמיטריפטילין, חומר פעיל אשר הוכח כיעיל בטיפול במיגרנות, ותופעות הלוואי שלהם נחשבות ליחסית קלות בהשוואה לנוגדי דיכאון אחרים. התרופות ממשפחת ה-SNRI, אשר מכילות את החומר הפעיל ונלפקסין, גם נמצאו כיעילים לטיפול במגרנות, אך ייתכן ותופעות הלוואי שלהן חריפות יותר מאשר של הטריציקליים.
עם זאת, מילנציפרן (איקסל), נוגדת דיכאון ידועה בשוק לטיפול בדיכאון מז'ורי, עלולה לעודד כאבי ראש ומיגרנות, לצד שורה ארוכה של תופעות לוואי לא נעימות. על כן, טרם נטילת כל תרופה נוגדת דיכאון, רצוי לוודא כי היא אכן מתאימה לטיפול במיגרנות, והשפעות הלוואי שלה לא יהיו חריפות או בעייתיות באשר למצבכם הבריאותי הספציפי.
האם תרופות נוגדות דיכאון הן הטיפול המומלץ למיגרנות?
תרופות נוגדות דיכאון, באופן כללי, נחשבות לתרופות חזקות עם תופעות לוואי משמעותיות. לא רצוי ליטול תרופות אלו ללא צידוק רפואי הולם. לעיתים ניתן למצוא פתרונות יעילים יותר, עם השפעות לוואי הרבה פחות משמעותיות על המטופל.
כך למשל, לעיתים משככי כאב ללא מרשם יכולים להיות פתרון יעיל ביותר למצבי מיגרנה, כגון – אספירין, נורופן, אדוויל, אקמול, ואופטלגין. מאחר והתרופות הללו פועלות באופן שונה זו מזו, לעיתים רצוי לבחון סוגים שונים של משככי כאבים, ולא ליטול למשל אדוויל ולהחליט שמאחר וזה לא עובד אופטלגין לא יעבוד.
אופטלגין למשל, אשר נחשבת לאחת התרופות הפחות בריאות ברשימה זו, נמצאה כיעילה מאוד למצבי מיגרנה אשר קשורים דווקא להשפעות בבטן ומערכת העיכול. לכן ייתכן כי מינון קטן יחסית של אופטלגין יכול להקל משמעותית במצבי מיגרנה מסוג זה, בעוד יש מצב שאדוויל ישפיע פחות טוב, בשל היותו מעודד בחילות באופן כללי. לעומת זאת, יכולים להיות מקרים הפוכים, בהם דווקא אופטלגין ישפיע לרעה, ואדוויל יקל מאוד.
ישנן גם תרופות מסוג טריפטנים, אשר מיועדות לטיפול במיגרנות ומצבים קשים, במיוחד במקרים בהם המטופל פיתח סבילות למשככי כאבים או אשר אינו מגיב לטיפול באלו. ישנם גם פתרונות אחרים – כגון משככי כאבים אופיאטים, ארגוטמין, תרופות נגד בחילות וכדומה. חשוב להבין, כי חלק מפתרונות אלו, כגון משככי כאבים אופיאטים, יכולים להיות בעייתיים יותר מאשר נוגדי דיכאון. אופיאטים, למשל, ידועים כחומרים אשר יחסית הגוף מפתח בהם תלות, עם סיכון מסוים להתמכרות, וכן הם מיועדים לתקופה קצרה בלבד.
טרם נקיטת כל טיפול תרופתי, אם אכן מדובר במיגרנה – רצוי לפנות לרופא המתמחה בנושא והתייעצות ובחינת מצבכם. השימוש בתרופות אינו דבר שרירותי, ויש לעשות זאת (גם במקרים של תרופות ללא מרשם) באופן אחראי ומפוקח, בכדי למנוע סיבוכים או אי נעימויות בריאותיות בהמשך הדרך.
