מתילפנידאט (בלעז Methylphenidate) ידועה גם בשמות אחרים – ריטלין או קונצרטה, והיא למעשה חומר פסיכואקטיבי בעל תכונות ממריצות. התרופה נועדת להשפיע על מערכת העצבים כדי לטפל בבעיות שונות הקשורות בהפרעות ריכוז, קשב, היפראקטיביות, וכדומה. היא נפוצה בשוק בעיקר לטיפול בהפרעות קשב, כאשר היא נחשבת לאחת הטובות והאפקטיביות בתחום.
שימוש במתילפנידאט
תחילה חשוב להבין כי התרופה משמשת לטיפול רק לאחר אבחון. אין להשתמש בריטלין או תחליפיו ללא אבחון מקדים, אף על פי שבפועל השפעות התרופה יכולות להיות טובות – לטווח הארוך ישנן סכנות הקשורות בשימוש תרופתי זה.
המטרה הייעודית של מתילפנידאט הינה ריכוז ומיקוד, אך לעיתים היא גם יעילה לטיפול בנרקולפסיה מאחר ויש בה מרכיב מסוים של עוררות. עם זאת, שימוש אשר אינו נכון, מינון גבוה או שימוש על פני תקופת זמן ארוכה, עלול להוביל להתמכרות. לא רק להתמכרות, אלא גם לתופעות פסיכוטיות, להשפיע באופן מאט על גדילת ילדים, ולהשפיע לרעה על לחץ הדם ותפקוד הדם באופן כללי.
בפועל, התרופה מיועדת לשימוש בשילוב עם טיפול נפשי – לרוב בליווי פסיכולוג או איש מקצוע מעולם רפואת הנפש. מאחר והשפעותיה השונות על הגוף והנפש כוללות השפעה רגשית, מומלץ לשים לב בעת השימוש (במיוחד בתחילת הטיפול) לשינויים לא אופייניים או קיצוניים בהתנהגות המטופל. במצב אשר נראה כחריג, לא ברור, או ישנה שאלה – רצוי לפנות באופן מידי לרופא המטפל, ובמקרה חירום גם למרכז רפואי.
איסורים ואזהרות בנוגע לשימוש בתרופה
כאמור, לריטלין ונגזרותיו ישנה השפעה ממכרת. על כן, ישנה חובה להשתמש באופן מבוקר, על פי המינון אשר קבע הרופא המטפל, ועל פני תקופה מוקצבת. כמו כן, אין להשתמש בתרופה זו, על כלל נגזרותיה, באחד מן המקרים הבאים:
- כמובן, באם ישנה רגישות כלשהי למרכיבי התרופה.
- אם השפעותיה של התרופה מובילים לתגובה רגשית לא הולמת וקיצונית.
- אם השפעותיה הגופניות של התרופה כוללים הפרעות אכילה בכל תצורה שלא תהיה.
- בשל מרכיבי העוררות והמיקוד של התרופה, אין להשתמש בה במצבי לחץ דם גבוה, בעיות לב, או כל דבר אחר הקשור בתפקוד הדם והלב.
- במקרים של פעילות יתר בבלוטת התריס או גידול בבלוטת האדרנל – אין להשתמש בתרופה.
- במקרים של הפרעות נפשיות חמורות כגון דיגאון, סכיזופרניה, והפרעות פסיכוטיות שונות – יש להיוועץ ברופא המטפל טרם השימוש.
- תסמונת טורט או בעיות הקשורות בטיקים – בין אם באופן אישי למטופל או בקרב המשפחה הקרובה, יש להיוועץ טרם תחילת השימוש.
- בנוגע לשילוב תרופתי, אין לשלב מתילפנידאט עם תרופות הקשורות בדיכאון (מעכבי MAO). יש לקחת תקופת פסק בין שני סוגי תרופות אלו של לפחות שבועיים ללא נטילת אחת התרופות.
- כמו כן, אין לשלב עם נוגדי קרישה, תרופות לחץ דם, וכדומה.
- אין לשלב את התרופה עם אלכוהול, שילוב זה עלול להיות מסוכן!
מעבר לכך, נשים הרות או מניקות אין לקחת את התרופה. מתילפנידאט יכול לעבור אל התינוק ולהשפיע על התפתחותו התקינה, או להוביל להשפעות רעות אחרות. כמו כן, תרופה זו אינה מיועדת לילדים מתחת לגיל 6.
בנוגע לקשישים, רצוי להיוועץ ברופא המטפל בנוגע למינון נכון.
אין לנהוג וליטול את התרופה בו-בעת.
אזהרה נוספת חשובה, יש להודיע לרופא המנתח או המרדים בטרם ביצוע ניתוחים על כל שימוש בתרופה זו.
תופעות לוואי בעת שימוש במתילפנדיאט
מעבר להשפעותיה הממקדות והעוררות, חשוב להבין כי תרופה זו אינה מיועדת לשימוש ארוך טווח, ואינה מומלצת לשימוש קצר טווח בלא המלצת רופא. אף על פי שריטלין נפוץ ביותר בשוק כיום, זוהי תרופה בעלת השפעות מהותיות על הגוף, ועל כן אין להשתמש בה ללא צידוק רפואי-נפשי מאובחן ומסודר.
בין השפעות הלוואי של תרופה זו נכללים כאבי ראש, בחילה ויובש בפה, עצבנות, עוררות, הפרעות שינה, ירידה בתאבון, וכדומה. השפעות אלו נחשבות לקלות, והן אמורות לעבור עם משך הטיפול או לחלוף בעקבות הורדת המינון.
לעומתן, ישנן השפעות לוואי נפוצות אשר יש לשים לב לגביהן, לרבות: שינויים במצבי הרוח, דיכאון, חוסר מנוחה, חוסר שליטה על הגפיים או הדיבור, עוויתות שרירים, שלשולים והקאות, השפעות על המעיים והבטן, חוסר יציבות נפשית, תחושת חום, קוצר נשימה, הזעה מוגברת, פריחה או גרד בעור, תשישות, קצב לב מהיר, עלייה בלחץ הדם, וכדומה. לעיתים יכולות להופיע תופעות לוואי אלו באופן חמור ביותר – אובדנות, דם בשתן, תגובות אלרגיות חריפות יותר, וכדומה. במצבים אלו יש לפנות מיד לגורם רפואי ולרופא המטפל.
לכל שימוש בתרופה זו, יש לפנות לייעוץ רפואי ונפשי תחילה, ולקבל הסבר מלא ומקיף על אופן השימוש והמינון הנכונים. כמו כן, יש לשים לב לכל שילוב תרופתי של תרופה זו עם אחרות, להיוועץ עם הרופא המטפל, ולהיות במעקב הדוק בתחילת הטיפול.
