דיכאון הוא מצב נפשי המאופיין בתחושה סובייקטיבית של עצבות ודיספוריה, המלווה בחוסר עניין בפעילויות הגורמות הנאה, חוסר עניין חברתי, ירידה במוטיבציה, ירידה בערך העצמי, ומחשבות על מוות. נראה, שכל המאפיינים הללו עומדים בסתירה עם המצב המשמח (בדרך כלל) של כניסה להריון. ובכל זאת, התופעה של נשים הרות המדווחות על תחושות דיכאוניות וסובלות ממצב נפשי זה, קיימת ומוכרת בשטח הקליני.
לדיכאון בזמן ההיריון ישנן השלכות מיידיות על האם, אך לא ניתן להתעלם גם מההשפעות שעשויות להיות על התפתחות ההיריון עצמו, התפתחות העובר, והיחסים הזוגיים והמשפחתיים של האישה.
הריון משפיע על הגוף ועל הנפש ביותר מדרך אחת. גם השינויים ההורמונאליים וההתמודדויות הגופניות, וגם מחשבות ותחושות שהופכות נגישות יותר בזמן ההיריון, עם ההתכוננות ללידה, לשינוי מבנה המשפחה וכו'. ההיריון מכניס את האישה באופן אוטומטי למצב של חוסר ודאות – אין לה שליטה על התפתחות התינוק שברחמה, והיא מאבדת גם חלק מהשליטה על גופה שלה.
ההיריון מחייב הגדרה מחדש של דימוי הגוף, והלידה מחייבת הגדרה מחדש של הזהות העצמית – זהות חדשה של אם. ההיריון מעורר מחשבות על אימהות, עשוי להחזיר את האישה לזיכרונות על ההורות שהיא קיבלה כשהייתה ילדה, לחששות שיש לה מפני הלידה עצמה ומה שבא אחריה, עשוי לעורר מתחים וחילוקי דעות בין בני הזוג לגבי שאלות הקשורות לתינוק ולהורות, ובקיצור- לעורר הרבה שדים, מחשבות, חרדות וחששות, שכל אלה עלולים להוביל לתחושה של דיכאון.
סימפטומים
הסטטיסטיקות מדווחות על כ-15% מהנשים ההריוניות המדווחות על סימפטומים דיכאוניים במהלך ההיריון. רבות מהן נמצאות בסיכון רב יותר לדיכאון לאחר לידה. הסימפטומים של דיכאון בהריון דומים לסימפטומים של דיכאון, אך בדרך כלל התכנים המאפיינים את המחשבות הדספוריות קשורים להריון, לדימוי הגוף, ללידה, לאמהות או לתוכן אחר שמתעורר ביתר שאת בעקבות ההיריון.
נשים החוות דיכאון בהריון מדווחות על תחושה של עצב, מועקה או חרדה. לעיתים העצבות היא לא מוסברת, ופשוט נמצאת שם, למרות שהאישה לא יודעת להגיד מה מעציב אותה. בפעמים אחרות, התחושות הללו קשורות לתוכן מסוים – זיכרון מילדות, חרדה מפני הצפוי לבוא וכד'.
נשים הרות נוטות לעייפות ולירידה באנרגיה, בעיקר בשליש הראשון והאחרון של ההיריון. כאשר אישה סובלת מדיכאון, העייפות הזו חמורה יותר, ומתמשכת לאורך כל ההיריון. הנשים מדווחות על חוסר אנרגיה, חוסר חשק לעשות כלום. הן מוותרות גם על דברים שגורמים להנאה בדרך כלל, וזה יכול לעזור לקלינאי באבחון העייפות כקשורה לדיכאון ולא לעייפות רגילה של הריון. גם השיבושים בשינה האופייניים לדיכאון עשויים להופיע גם בהריון רגיל. חשוב לשים לב לעוצמת הסימפטום ולדיווח הסובייקטיבי של האישה, לפני שמחליטים להתעלם מהמצב הרגשי הקשה.
בדיכאון, נשים בהריון משקיעות המון זמן ואנרגיה בבחינת הבדיקות השגרתיות. הן עסוקות מאוד בשלמות העובר, ונפוץ לראות התנהגויות ותגובות חרדתיות ביותר. לעיתים התגובות הן גופניות, וכוללות כאבים, בחילות, סחרחורת, קוצר נשימה ועוד. בהריון יש משנה חשיבות לאבחון נכון, כדי לא לתת טיפול תרופתי שאינו מתאים ועלול לפגוע בעובר.
טיפול בדיכאון בהריון
הרבה פעמים פוטרים נשים באמירה שאחרי הלידה הכול יעבור. כאמור, זה לא עובד ככה. חשוב מאוד לטפל בדיכאון בזמן ההיריון – גם לטובתה של האישה, וכנראה שגם לטובתו של העובר, המושפע ממצבה הרגשי של האם. אחת הבעיות בטיפול בהריון הוא שלא כל התרופות מתאימות, וחלקן עשויות לעבור את מחסום השלייה ולגרום נזק לעובר.
התרופות הנפוצות ביותר לשימוש במצבי דיכאון הן מקבוצת ה-SSRI. תרופות אלה, וביניהן הפרוזאק והציפרלקס המוכרות נחשבות לבטוחות יחסית גם בהריון, בעיקר כאשר האם נוטלת אותם לאורך זמן, עוד לפני כניסתה להריון.
יחד עם זאת, חשוב שהרופא המטפל והמיילדים ידעו על השימוש בתרופה, שכן לאחר הלידה עשויות להופיע תופעות הן אצל האם והן אצל התינוק כגון היפותרמיה, טונוס שרירים מוגבר, מצוקה נשימתית והקאות. התסמינים הללו קלים בדרך כלל וחולפים מעצמם לאחר כמה ימים, אך חשוב לעקוב אחריהם. תרופות אחרות, כמו סרוקסט, נמצאו כבעלות השפעה מזיקה על העובר.
בנוסף, נשים רבות חוות במהלך ההריון חרדה, שנובעת בין היתר מפחדים לגבי קשיים פוטנציאליים.
ראו גם:
דיכאון קדם וסתי
