חרדת טיסה הינה תופעה נפוצה מאד במדינות מתועשות והיא נובעת מפחד של אדם הנמצא בכלי תעופה כלשהו בזמן הימצאותו בכלי האווירי או בזמן הטיסה. רבים מהסובלים מחרדת הטיסה נמנעים מטיסות עקב דאגות לא רציונליות לגבי תאונות הקשורות בטיסות וחלקם אף חווים התקפי פאניקה ולחץ חריף במהלך הטיסה.
התופעה יכולה להיחשב כחלק מפוביה ספציפית אבל לרוב מהווה מרכיב של אגורופוביה (פחד מפני מקומות סגורים). בנוסף, ההפרעה נוצרת מתוך פוביות ופחדים אחרים כדוגמת: הפחד מפני התרסקות שתוצאתה מוות, פחד מפני כליאה במקום סגור כמו שירותים במטוס ללא יכולת לברוח ממנו, פחד גבהים, פחד מפני אובדן של שליטה, פחד מפני חטיפת המטוס בידי טרוריסטים ואסוציאציה שלילית של חוויה הקשורה לטיסה שיכולה גם היא עלולה להביא לחרדת טיסה.
כיצד מתבטאת חרדת הטיסה?
חרדת הטיסה הינה ביטוי של הפרעת חרדה אשר מתבטאת בעיקר בשלוש צורות. הצורה הראשונה, היא פיזית, על ידי דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה, שרירים מתוחים, יובש בפה, תחושת סחרחורת וחוסר יציבות, חולשה, רעד, הזעת יתר ונימול. הצורה השנייה היא פסיכולוגית, באמצעות העלאת מחשבות שליליות ואובססיביות, תחושת לחץ, חוסר אונים, פחד ודכדוך. הצורה השלישית היא התנהגותית, על ידי הימנעות מטיסות, לקיחת כדורים רבים טרם העלייה למטוס ועוד.
תגובה נורמלית לגורם לא מוכר היא שחרור של הורמוני לחץ על ידי האמיגדלה, מה שיוצר צורך לברוח. אולם מערכת גופנית מתוחכמת שהיא המערכת המבצעת לוקחת פיקוד על הנעשה ומתגברת על הצורך לברוח. אם אין סכנה ממשית, המערכת המבצעת רואה בגורם החדש כלא משמעותי, מאותתת לאמיגדלה להפסיק את ייצור הורמוני הלחץ ומשיבה את הגוף לאיזון. אם הסכנה אכן מוחשית, המערכת המבצעת מתכוננת להתמודדות איתה.
תגובות של פוביות שונות לחלוטין מתגובות שאינן פוביות. עוררות מתפרשת כפחד, ולכן צצה האמונה כי אם יש תחושת פחד, אמורה להיות סכנה באזור. אדם הסובל מחרדת טיסה עשוי לפרש רעד מסוים במהלך טיסה כמעיד על סכנה. הורמוני הלחץ משתחררים באותה עת והצורך לברוח הופך להיות צורך מרכזי ביותר. מכיוון שבריחה ממשית איננה אפשרית, אותו אדם עלול להיכנס לפאניקה אלא אם כן יוכל לברוח באמצעות הכחשה או העברה של תשומת לב לגורם אחר.
בנוסף לכך, סרטים רבים סבבו סביב תאונות של מטוסים, כמו גם סדרות, ביניהן "תעופה בחקירה" המתארת בפירוט כיצד התרחשו תאונות מטוס והגורמים להן. לצד העלאת המודעות שנוצרת מצפייה בסרטים וסדרות אלה, גם מתעוררים פחדים רבים שקודם לכן כלל לא באו לידי ביטוי מפני תאונות ותקלות העלולות להביא להתרסקויות של מטוסים, כל זאת רק מביא להגברה של חרדת הטיסה.
כיצד מטפלים בחרדת טיסה?
- חינוך בנוגע לטיסות – הדרך בה מטוסים מתופעלים וכדומה, יכולה במקרים רבים להפחית באופן משמעותי את חרדת הטיסה.
- ביצוע של התנהגויות קיצוניות – חלק אחר של הסובלים מחרדת טיסה מתגברים על הפחד דווקא באמצעות התנהגויות קיצוניות כגון צניחה חופשית. ההתגברות על הפחד הרב שיוצרות התנהגויות אלה מאפשרות להתגבר על הפחד מפעילות קיצונית פחות שהיא טיסה.
- סביבה תומכת – גישה אחרת רואה במקור הבעיה בהתפתחות לא תקינה של היכולת לווסת רגשות אל מול חוסר ודאות. הסיבה נעוצה בקשר של הפעוט עם הוריו שמאופיינים במחסור באמפטיה. האמהות אינן מסוגלות לווסת את רגשותיהן בעת לחץ ולכן גם אינן יכולות לווסת את הרגשות של ילדיהן. לכן דווקא מתן סביבה בטוחה ותומכת כשמתעוררת החרדה יכולה לתרום לשיפור המצב.
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) – הטיפול הקוגניטיבי יוצר הפרדה בין העוררות לבין הפחד ובין הפחד והסכנה. הטיפול נמצא יעיל רק במידה מסוימת בטיפול בחרדת טיסה שכן הנטייה של בעלי הפרעה זו היא לפתח פאניקה במהירות וטיפול קוגניטיבי יעיל בעיקר במצבים בהם לא קיימת נטייה להיתפס לפאניקה.
- שיטת הנוירוספציה – גישה אשר מתייחסת לאסוציאציות הנוצרות בעקבות חשיפה לגורם מפחיד ושינוי הפרשנות שלהן. אם באופן תת מודע נחשוב שאדם זה איננו מסוכן, התחושה הנלווית לכך תגבר לחלוטין על ההפרשה של הורמוני הלחץ מהיתקלות באדם לא מוכר. כך, רעשים במהלך טיסה שבעבר התפרשו כמסוכנים יכולים באמצעות נוירוספציה להתפרש כחיוביים ולגבור בעוצמתם על הורמוני הלחץ המופרשים עקב כך.
- תרופות נוגדות חרדה – טיפול בתרופות נוגדות חרדה נמצא יעיל במידה מסוימת. תרופות מפחיתות את התפקוד הרגיל, כך למרות שהדבר יכול להפחית את החרדה הנובעת מטיסות, תפקוד לקוי עלול לגרום לאמונה כי הדבר ממנו פוחדים, יתממש.
בנוסף, ישנן דרכים נוספות שמיועדות לטיפול בהפרעות חרדה כמו טיפולים טבעיים, טיפולים פסיכיאטרים וכדומה.
