דסיפרמין היא תרופה פסיכיאטרית, אנטי דיכאונית, מהדור הישן של התרופות הנקראות טריציקליות. זהו השם הגנרי של תרופה המוכרת בארץ בשם המסחרי דפרקסן.
מתי משתמשים בדסיפרמין?
דסיפרמין משמשת כתרופה נגד דיכאון, ולעיתים משתמשים בה גם לטיפול באנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז חמורות. עם זאת, השימוש בדסיפרמין היום הוא נדיר למדי, ורוב הרופאים הפסיכיאטרים משתדלים להימנע משימוש בה.
הסיבה לכך, היא שישנן תרופות נוגדות דיכאון בעלות יעילות דומה, עם סכנות נמוכות יותר בשימוש ומיעוט תופעות לוואי. לכן, נתקלים בשימוש בדסיפרמין דווקא במצבים בהם הדיכאון אינו מגיב לטיפול בתרופות הנפוצות והבטוחות יותר כנגד דיכאון.
זה לא אומר בהכרח שאלה הם מצבי הדיכאון העמוקים והקשים ביותר- כל אדם מגיב באופן שונה במעט לטיפול בתרופות פסיכיאטריות, ויש אנשים שתגובתם לתרופות המקובלות אינה טובה, שהם סובלים מתופעות לוואי חמורות יותר מהסטנדרטי, ושאין הטבה במצבם. במקרים כאלה נעשה שימוש בתרופות ממשפחת הטריציקלים ודסיפרמין בתוכן.
יש לציין, שבניגוד לתרופות נוגדות דיכאון אחרות, דסיפרמין אינה נחשבת ליעילה בטיפול בהפרעות חרדה, ולא נעשה שימוש בה בתחום זה.
איך פועלת דסיפרמין?
תרופות טריציקליות הן תרופות שהמבנה הכימי שלהם בנוי משלושה מעגלים. התרופות משפיעות על הקליטה מחדש של נוירוטרנסמיטורים שנמצאו כבעלי השפעה על דיכאון. דסיפרמין עובדת באופן ספציפי יותר על הנוירוטרנסמיטור סרטונין, אך היא משפיעה גם על נוראדרנלין.
כתוצאה מהשפעת התרופה, עולה ריכוז הסרטונין והנוירוטרנסמיטורים האחרים בסינפסה (המרווח בין תא עצב למשנהו במח), כך שתאי העצב שרויים בסביבה עשירה יותר בסרטונין. זה משפיע על תפקודם ועל המסרים העצביים שמועברים בין התאים, עד להפחתה של תחושת הדיכאון והסימפטומים הנלווים.
דסיפרמין ניטלת בגלולות במינון של 25-100 מ"ג ליום. ניתן לקחת את כל המנה בבת אחת, או לחלק אותה לשתי מנות במהלך היום. בדרך כלל נהוג לקחת אותה לפני השינה.
יתרונות של דסיפרמין
כאמור, יתרונה המשמעותי של דסיפרמין הוא בכך שהיא עשויה להיות תרופה מועילה בעבור אנשים שאינם מגיבים היטב לתרופות מקובלות יותר לטיפול בדיכאון (ממשפחת ה-SSRI, או ממשפחת ה-SNRI).
אזהרות ותופעות לוואי
דסיפרמין מתאפיינת בכך שהיא תרופה בעלת פוטנציאל סכנה רחב, ותופעות לוואי שעלולות להיות קשות. אין זה אומר שאסור לקחת את התרופה הזו, משום שהיא באמת יכולה להיות המוצא היחיד והטוב ביותר עבור אנשים מסוימים, ואין סיבה שימשיכו לסבול מדיכאון כאשר יש תרופה שיכולה לעזור להם, בשימוש נכון ותחת פיקוח רפואי.
דסיפרמין אסורה בשימוש בקרב אנשים עם היסטוריה של מחלות לב באופן אישי, או במשפחה הקרובה. זאת משום שהתרופה עלולה לגרום לטכיקרדיה (פעימות לב מהירות), ובהמשך, להפרעות לבביות נוספות.
נמצא כי שימוש בדסיפרמין מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן שד, ולכן מי שנוטלת את התרופה זקוקה לבדיקות ממוגרפיה עוד לפני הגיעה לגיל המומלץ לעריכת בדיקה זו בשגרה (לפני גיל 50).
אחת מתופעות הלוואי העיקריות של התרופה היא ישנוניות. לעיתים זה מהווה יתרון, בקרב אנשים ששנתם נפגעת כתוצאה מהדיכאון, אך יש להיזהר בנטילת התרופה לפני נהיגה וכדומה. יש לציין, שהתרופה מסוכנת במינון יתר.
תופעות לוואי סטנדרטיות יותר המאפיינות את כל הטריציקליות הן יובש בפה, בחילה, שלשול או עצירות, הקאה, סחרחורות ותחושת חולשה, טעם מר בפה ועלייה במשקל. תופעות אלה בדרך כלל חולפות מאליהן לאחר שהגוף מתרגל לתרופה.
תופעות שדורשות התערבות רפואיות ואף הפסקת התרופה הן כאבים בעיניים, עליית חום, פריחה, הזיות ועצירת שתן. התרופה עשויה לגרום להתחזקות הסימפטומים הפסיכיאטריים, ולכן יש צורך במעקב אינטנסיבי בשבועות הראשונים לנטילתה.
