כמעט כולנו התמודדנו עם מפגשים חברתיים מלחיצים ועם תחושת בושה, לעמוד בפני אנשים לא מוכרים. הביישנות היא תכונה נפוצה בקרב רבים, אך לרוב איננה פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים.
אך קיימים מקרי ביישנות קיצונית, הנקראת גם חרדה חברתית או פוביה חברתית, הנחשבת לבעיה נפשית, המצריכה טיפול.
חרדה חברתית משפיעה על התפקוד היומיומי ומלווה בתסמינים פיזיים שונים, כמו קושי לדבר, רעד, הזעה, יובש בפה, דפיקות לב מואצות וגם צורך לברוח מאותה הסיטואציה.
הבנת חרדה חברתית בבני נוער
חרדה חברתית ובעיות חברתיות אצל מתבגרים היא מצב נפשי המתבטא בתחושת חוסר נוחות והימנעות ממצבים חברתיים העשויים להעמיד את המתבגר במרכז תשומת הלב. החרדה כרוכה בפחד עז מפני מצבים בהם קיים צורך לקיים מגעים חברתיים.
בעוד שמתבגר ביישן חש נרגש מאד לפני מצבים כאלה, שאינם מורגל להם, עם הזמן הוא נרגע ועומד בהצלחה במשימה. לעומתו, מתבגר המתמודד עם חרדה חברתית יחוש במצבים כאלה תחושות פיזיולוגיות לא נעימות וימנע מלשוחח עם הסובבים.
מהלך חייב סובב פחדים אלה והוא יחוש בנוח רק כשהוא נמצא לבדו. במצבים מסוימים הוא אפילו עשוי לסבול מהתקפי חרדה ובושה או פחד מפני השפלה.
אחת הסברות: חרדה חברתית בבני נוער נובעת מסביבה וגנטיקה
תיאוריות מסוימות טוענות שילדים בעלי נטייה לאופי מופנם או לביישנות, יכולים לפתח בשלבים מאוחרים יותר או במצבי לחץ, חרדה חברתית. גם החינוך ודפוסי ההתנהגות המשפחתיים משפיעים על כך ויכולים להוות גורם לחרדה. למתבגרים מתוחים מאד באופיים וגם לחוצים סיכוי גבוה יותר לפתח חרדה חברתית בהשוואה למתבגרים שאינם כאלה.
חרדה החברתית אצל בני נוער מתבטאת בתסמינים שונים
מתבגרים הסובלים מחרדה חברתית ייצמדו במצבים חברתיים שונים לאנשים מוכרים וישמרו על שתיקה. הם לא ישתתפו בשיעורים בכיתה, יימנעו ממסיבות וממפגשים חברתיים שמארגנים חבריהם מבית הספר ויעדיפו להתבודד.
חרדה חברתית היא פחד בעוצמה גבוהה ביותר, המופיע במצבים חברתיים רבים כמו גם במצבים חברתיים החוזרים על עצמם, ומפריעה באופן משמעותי לתפקוד המתבגר בתחומים שונים, ובמיוחד ביחסיו עם בני גילו ועם הסובבים אותו.
היבטי אבחון חרדה חברתית בבני נוער
תהליך האבחון עשוי להיות מורכב, בשל חוסר המודעות להפרעה ותחושת חוסר הנוחות והבושה לבקש טיפול ולשתף בן משפחה קרוב בקושי הרב.
כדי לזהות שאכן מדובר בחרדה חברתית ולא בפחדים חברתיים, יש לבחון שלושה אלמנטים עיקריים: עוצמת החרדה, האם היא חוזרת על עצמה ועד כמה היא מפריעה לסובל ממנה במהלך היום יום. האבחון נקבע על ידי איש מקצוע, פסיכיאטר, הבוחן את התסמינים הבאים לידי ביטוי אצל המתבגר ואת התחושות השונות שאיתן הוא מתמודד.
חרדה חברתית היא תופעה קיצונית, הדורשת טיפול
למרות שמדובר בתופעה מורכבת, קל לטפל בה ומשך הטיפול נחשב לקצר יחסית. הטיפול הנפוץ כיום המוצע לבני נוער הסובלים מחרדה חברתית הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי קבוצתי. במסגרת טיפולית זו מתעמתים בני הנוער עם פחדיהם ולומדים כיצד להתמודד עימם.
הם נחשפים באופן הדרגתי לגורמי הפחד ומפתחים שיטות שתוכלנה לעזור להם במצבים שכאלה. במקרים מסוימים, יש גם צורך במתן טיפול תרופתי כדי להפחית את רמות החרדה ולאפשר למתבגר להיעזר בכל הכלים שקיבל במסגרת הקבוצתית.
