פאקסט הינה תרופה פסיכיאטרית, נוגדת דיכאון, ממשפחת ה-SSRI שנחשבת לדור החדש בתרופות נוגדות הדיכאון. זוהי תרופה זהה גנרית לתרופות פארוקסטין וסרוקסט.
למה משמשת תרופת הפאקסט?
פאקסט משמשת לטיפול בהפרעות נפשיות שונות, ובראשן הדיכאון והפרעות החרדה השונות. במקרים של דיכאון, תרופות ממשפחת ה-SSRI נחשבות היום לקו הטיפולי הראשון.
מכיוון שיש חפיפה רבה בין מצבי דיכאון וחרדה, גם במקרים של חרדה משתמשים לא אחת בתרופות שבמקורן פותחו כנוגדות דיכאון. פאקסט משמשת לטיפול בהפרעות אובססיביות-קומפולסיביות (OCD), ובמצבי חרדה ולחץ ספציפיים.
פאקסט גורמת לאחוז מסוים מהאנשים לבעיות בתפקוד המיני, ובעיקר לעיכוב בשפיכה. לכן, לעיתים נעשה בה שימוש לטיפול בגברים הסובלים משפיכה מוקדמת.
איך פועלת הפאקסט?
אחד הממצאים המשמעותיים בחקר הדיכאון העלה, כי בקרב אנשים הסובלים מדיכאון קיימת רמה נמוכה יחסית של הנוירוטרנסמיטור סרטונין במח. לא ברור אם זה הגורם לדיכאון, או שהדיכאון גורם לתופעה, אך החלו ניסיונות לבדוק את השפעת העלאת שכיחותו של הסרטונין במח.
הסרטונין עובר במח בין תא עצב לתא עצב דרך חלל בין עצבים שנקרא סינפסה. לאחר שחרורו לסינפסה, הנוירוטרנסימטור מפורק בחלקו על ידי אנזימים שזה תפקידם, ובחלקו חוזר אל תא העצב שממנו שוחרר, ל"שימוש חוזר".
התרופות הישנות לטיפול בדיכאון, ניסו להעלות את רמת הסרטונין על ידי עיכוב פעולת האנזים שמפרק אותו. לעומת זאת, התרופות החדשות, ממשפחת ה-SSRI, והפאקסט ביניהן, פועלות על מנגנון הקליטה מחדש של הסרטונין בתא המקור.
התרופה חוסמת את הקולטנים (היא סלקטיבית רק לקולטנים של סרטונין), וכך עולה רמת הסרטונין במח. לפעולה זאת, מראים המחקרים, השפעה חיובית במקרים של דיכאון ושל חרדה.
כמו כל התרופות במשפחה, פאסקט היא תרופה שנלקחת אך ורק במרשם רופא. זמן ההשפעה שלה ארוך למדי, ויש ליטול אותה בקביעות במשך חודש עד חודש וחצי, על מנת להגיע להשפעתה המירבית. אם לאחר תקופה זו לא רואים שיפור, יש מקום לשקול החלפת טיפול.
פאקסט בהשוואה לתרופות אחרות ממשפחת ה-SSRI
אמנם דרך הפעולה של התרופות ממשפחת ה-SSRI זהה, אך יש הבדלים בין השפעות התרופה, ותפקידו של הפסיכיאטר המטפל להתאים תרופה מדויקת ביותר לצרכיו של המטופל.
בהשוואה לתרופות אחרות במשפחה, לפאקסט יש אפקט מרגיע ומפחית חרדה. כאשר הדיכאון מלווה בדחק, עוררות יתר ומתח, פאסקט נחשבת לתרופה מתאימה יותר מאשר פרוזק, רסיטל או פריזמה.
תופעות לוואי של פאקסט
לכל תרופה ישנן תופעות לוואי, אך משפחת ה-SSRI נחשבת לבעלת מעט תופעות לוואי, קלות יחסית, וחולפות במשך השימוש.
תופעות הלוואי האופייניות לפאקסט כוללות כאבי ראש, בחילה, עצירות, חוסר תיאבון, חולשה או עייפות ויובש בפה. כאשר אין ירידה בתיאבון, לעיתים רואים דווקא עלייה משמעותית במשקל.
תופעת הלוואי הנפוצה והקשה ביותר של הפאקסט היא פגיעה בחשק המיני. זוהי גם התלונה העיקרית של מטופלים, והסיבה הנפוצה ביותר להחלפת התרופה. פאקסט אינה מתאימה לשימוש בזמן ההריון, אך כאשר זוהי התרופה היחידה שמשפרת את מצבה של האם, משתמשים בה גם בהריון.
עם זאת, חשוב לציין את תופעות הלוואי שאין לפאקסט- במצבים של דיכאון קשה, ידוע כי השלב המסוכן ביותר הוא השלב בו החולה מתחיל להתאושש. בשלב הזה הדיכאון עדיין חריף, אך לחולה כבר יש כוחות והוא עלול לנצל אותם כדי לפגוע בעצמו. בניגוד לתרופות מהדור הישן, פאקסט אינה גורמת לנזק משמעותי במינון יתר, ולא ניתן להתאבד באמצעותה.
רוב תופעות הלוואי של הפאקסט חולפות, בכל מקרה, מאליהן לאחר מספר שבועות. במרבית המקרים, התועלת של התרופה למצבו הרגשי והנפשי של המטופל עולה על חוסר הנוחות שגורמות תופעות הלוואי.
ראו גם:
תרופת פרוטריפטילין
