התמכרות לקניות (הנקראת גם אוניומאניה) מאופיינת על ידי מחשבות בלתי פוסקות על קניות ויישום התנהגות הקנייה, שמובילה לליקוי בתפקוד היומיומי ולתחושה של לחץ. בשל הקניות המרובות, נוצרים תשלומים דחויים וחובות שקשה להחזיר.
ההפרעה נחשבת לדוגמא לדחף תגובתי או לדחף חסר שפיות ונכללת בקטגוריה אחת עם קלפטומניה (דחף לגנוב) ופירומניה (דחף להצית שרפות).
הפרעות הנלוות להתמכרות לקניות הן הפרעות חרדה, שימוש בחומרים אסורים והפרעות אחרות המערבות שליטה בדחפים. כמו כן, ממצאים מראים שההפרעה עוברת בין דורות במשפחה.
חשוב לציין כי הדחף לקנות והדחף לבזבז כסף הם שני דחפים בלתי נפרדים. אנשים שיש להם את ההפרעה חשים רמה גבוהה של חרדה או דחף אשר מגיע לסיומו רק בעת הקנייה.
שכיחות ההפרעה וגיל ההתפרצות
כ-5% מהאוכלוסייה סובלים מההפרעה, רובם נשים. הגיל בו פורצת ההפרעה הוא בגיל ההתבגרות המוקדמת או בשנות ה-20 המוקדמות. ההפרעה היא מתמשכת ולרוב אין הפסקות בהתפרצויות של הדחף.
מרבית המכורים לקניות נוטים לקנות לבדם ולעיתים הם יחלקו את החוויה עם מכרים שאוהבים גם הם קניות.
ההתמכרות לקניות מתרחשת בכל סוג של חנות, החל מחנויות יוקרה ועד לדוכנים בשוק. לרמת ההכנסה יש רק מעט קשר לנטייה להתמכרות לקניות. אנשים שהם מכורים לקניות והם בעלי רמת הכנסה נמוכה יקנו במקומות זולים יותר לעומת אלה שיש בידם יכולת קנייה משמעותית יותר.
ישנם הבדלים בין המינים בסוגי המוצרים הנרכשים – בעוד שגברים מעדיפים מוצרי אלקטרוניקה ומיחשוב, נשים מעדיפות לקנות בגדים ונעליים.
ארבעה שלבים להתמכרות לקניות
- שלב הציפייה – פיתוח של מחשבות, דחפים או התעסקות עם פריט מסוים או עם התנהגות הקשורה בקנייה.
- שלב ההתכוננות – כולל התכוננות לקנייה ולבזבוז. שלב זה כולל החלטות כמו לאן ומתי ללכת, איך להתלבש ואפילו באילו אמצעי תשלום להשתמש.
- שלב הקנייה בפועל – מכורים לקניות מתארים שלב זה כמרגש מאד.
- לאחר הקנייה מגיעה תחושה של כעס עצמי על הבזבוז ועל חוסר היכולת לעמוד בפיתוי של הקנייה. תחושה של דיכאון של ריקנות, ממנה ניתן לצאת על ידי חידוש מעגל הקנייה.
גורמים להתמכרות לקניות
תיאוריות נוירוביולוגיות התרכזו סביב העברה עצבית שהופרעה, במיוחד זו המערבת שלוש מערכות גופניות:
- מערכות סרוטונרגיות – סרוטונין קשור להפרעה במיוחד מכיוון שנמצא קשר בין התמכרות לקניות לבין הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעה אשר נמצאה כתגובתית לתרופות הפועלות על מערכת הסרוטונין בגוף.
- מערכות דופמינרגיות – דופמין משחק תפקיד בתלות בתגמולים, שמשמר את ההתנהגויות הקשורות בהתמכרות.
- מערכות אופיאודיות – אין כרגע מספיק עדויות לתפקיד של מערכת זו בהתמכרות לקניות אולם ישנן השערות רבות המקשרות בין השתיים.
גורמים תרבותיים – נמצא כי ההפרעה נפוצה במדינות מפותחות. גורמים התורמים להתפתחות ההפרעה הם כלכלת שוק, זמינות של מגוון נרחב של מוצרים, הכנסה נזילה וזמן פנוי. מסיבה זו, לא סביר שההפרעה תתפתח במדינות לא מפותחות.
טיפול בהתמכרות לקניות
הטיפולים הנפוצים בהתמכרות לקניות הם תרופות פסיכותרפיות, בעיקר נוגדות-דיכאון וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
ישנם הגורסים כי חשוב שהמכורים לקניות יסגלו אורח חיים פשוט יותר וזאת באמצעות שינוי של הרגלים. למשל, צפייה פחותה בפרסומות בטלוויזיה או עיון במגזינים הגורמים לתחושות שליליות ומביאים אנשים לרצות להשיג את האשליה שמנסים למכור.
ניתן גם לסגל הרגלים בזמן הקנייה, כמו צמצום מספר האופציות על ידי הפחתת מספר החנויות אליהן נכנסים או הגבלת זמן הקנייה על מנת שאנשים לא יוכלו להתבלבל ולראות דברים שאין להם צורך בהם. חשוב למצוא דרכים משמעותיות יותר לבלות את הזמן הפנוי מלבד קניות של דברים שאין בהם צורך.
בנוסף לכך, הוקמו קבוצות תמיכה שיעזרו למכורים להתמודד יחדיו עם התסמינים של ההפרעה.
ראו גם:
שיטת 12 השלבים לגמילה מהתמכרויות
התמכרות לספורט
