הפרעות נפשיות יכולות להיות עניין נקודתי וחולף, אשר אינו מנתק את המטופל משגרת חייו. לעיתים אפילו ללא ידיעת הסביבה בנוגע לקשיים האישיים עמם המטופל מתמודד.
עם זאת, ישנם מקרים רבים אשר בהם הבעיות הנפשיות של המטופל מונעות ממנו תפקוד נורמטיבי, ועליו למצוא פתרון במסגרת אשפוזית כזו או אחרת. לעיתים המסגרת האשפוזית כוללת ניתוק מהחברה והסביבה, ועם הטבה משמעותית במצבו ישנו צורך בתהליך שיקום אשר יאפשר למטופל להתמודד עם הקשיים המצפים לו מחוץ למסגרת האשפוזית.
על תהליך השיקום והחוק בישראל
תהליך שיקומי יכול להיות מורכב ביותר, ואכן בעבר לא הייתה הכרה בצורך השיקומי בצורה ברורה. עד מספר עשרות שנים בעברנו, לא היה פתרון שיקומי כלל, והאפשרות של חזרה להשתלבות בקהילה אף הייתה כמעט בלתי נתפסת. עם זאת, בשנים האחרונות חלו שיפורים הן בגישות הטיפוליות והן התרופתיות, וכן גם במסגרת החוק אשר החלה להתייחס בצורה יותר הומנית למטופלים, אשר מאפשרת תהליך שיקומי והשתלבות חזרה בקהילה באופן מיטבי יותר.
בעבר, ההפרעות הנפשיות וכן הגישות הטיפוליות במסגרות האשפוזיות לא אפשרו למטופל לקיים שום קשר יציב עם הסביבה החיצונית למסגרת האשפוזית – כגון להחזיק עבודה, ללכת למוסד לימודי, לקיים אורח חיים עצמאי יחסית, להשתלב בקהילה, וכדומה.
עם השנים, השתנו המסגרות האשפוזיות, כך שכיום למשל קיימת מסגרת אשפוז יום המאפשרת למטופלים להגיע למספר שעות אשפוז כנדרש בכל מקרה, ולאחר מכן לחזור אל מסגרת החיים הנורמטיבית שלהם מחוץ למסגרת האשפוזית. כך, למשל, אותם מטופלים יכולים להחזיק בעבודה יומית, ללכת ללמוד, או לקיים אינטראקציות עצמאיות עם הסביבה והחברה.
בשנות האלפיים המוקדמות, חוקקו חוקים המכוונים לתהליך שיקומי העומד לזכותו של אדם מאושפז במוסד פסיכיאטרי. מטרת חוקים אלו היא לאפשר למאושפזים במסגרות נוקשות יותר תהליך שיקומי של שילוב בקהילה, התמודדות עם עבודה או לימודים, וכדומה.
מטרות השיקום והנושאים בהם הוא עוסק
התהליך השיקומי, כאמור, מכוון בעיקר לשילוב בקהילה. אך כותרת זו הינה עמומה ולא ממש ברורה – מה זה אומר שילוב בקהילה? באלו נושאים ספציפיים עוסק השיקום? על מנת לענות על שאלות אלו, תחילה יש להבין כי לכל מטופל יש את הצרכים הספציפיים לו, ואין שני מקרים אשר זהים מבחינה זו. על כן, התהליך השיקומי מתחיל קודם כל מנקודת המבט הסובייקטיבית של המטופל.
מעבר לכך, התהליך השיקומי עוסק במספר אפיקים – השתלבות במערכות חברתיות, השתלבות במערכות תעסוקתיות, עזרה בכל הנוגע לדיור, תמיכה כלכלית מסוימת, וכן הצעת תמיכה נפשית. רוב שירותים אלו ניתנים במסגרת "סל שיקום" אשר המדינה מציעה לנפגש הנפש, הכוללים את השירותים השונים, דיור, תעסוקה ועוד.
כחלק מהתהליך השיקומי, זכאי כל מטופל לבחינת מצבו האישי, שכן לא כל מטופל מסוגל להחזיק דירה למשל. ישנם מצבים נפשיים אשר בהם מטופלים זקוקים לליווי צמוד יותר, מענה לצרכים שונים אשר אין הם מסוגלים לספק בעצמם. לשם כך קיימים מוסדות שונים המציעים מגורים לנפגעי נפש כגון הוסטלים.
באופן זה, יכול להתקיים נפגע הנפש בזכות עצמו, כמיטב יכולתו, אך בתוך מערכת קהילתית עם תמיכתם של בעלי מקצוע. מערכות מגורים אלו אף מקיימות לעיתים פעילויות חברתיות, ומציעות תמיכה באופנים שונים במתגוררים בהן.
תהליך השיקום גם מציע מרכזים שונים בכדי לעזור לנפגעי הנפש לשוב אל פעילות נורמטיבית במיטב יכולתם – השתלבות במקומות תעסוקה שונים (בין אם באמצעות מרכזי שיקום תעסוקתיים או בזכות המשוקמים עצמם), מרכזי שיקום חברתיים-קהילתיים אשר מציעים פעילויות שונות, מועדונים חברתיים, חוגים, הקניית מיומנויות וכישורים שונים, וכדומה.
באופן זה, המשוקמים זוכים לא רק בתמיכה פיזית, אלא גם בהשתלבות בחברה מקבלת של אנשים המתמודדים עם קשיים דומים, וגם נהנים מפעילויות שונות כדי להקל על מצבם.
