ריספרדל היא תרופה אנטי-פסיכוטית שנועדה בעיקר לצורך טיפול בסכיזופרניה, הפרעה סכיזו-אפקטיבית, מצבים מאניים שבהפרעה דו-קוטבית ולצורך טיפול בעצבנות ועוררות יתר בקרב הסובלים מאוטיזם.
מדובר בהפרעות קשות מאוד עבור המטופלים ועבור הסובבים אותם, ולכן החשיבות של טיפול תרופתי לצורך שיפור מצבם היא קריטית.
מאז ההצגה של כלורופרומזין בשנת 1952 כתרופה אנטי-פסיכוטית המאושרת לשימוש בטיפול בסכיזופרניה, מאמצים רבים הופנו על מנת לפתח תרופה טובה יותר ויעילה יותר שיש לה פחות תופעות לוואי. במהלך 40 השנה שלאחר מכן פותחו מגוון של תרופות אנטי-פסיכוטיות שהיו רק סוגים דומים של התרופה המקורית ולא תרופות בעלות מאפיינים ייחודיים משמעותיים.
מאפיין משותף לכל התרופות הללו הוא היכולת שלהם לחסום קולטני דופמין, אבל במהרה נהייה ברור לחוקרים שחסימה של קולטני דופמין לבדה אינה יכולה להפחית את התסמינים של סכיזופרניה וזאת מכמה סיבות. ראשית, חסימה של דופמין מתרחשת במהירות אבל השיפור הקליני הוא לרוב איטי. שנית, רבים מהמטופלים אינם חווים שיפור במצבם עקב השימוש בתרופות החוסמות קולטני דופמין ובנוסף לכך אלה שכן חווים שיפור במצבם, סובלים מתופעות לוואי רציניות.
לקות תנועה ותנועה משתהה
אחת התופעות הנפוצות עקב שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות היא לקות תנועה משתהה שמאופיינת על ידי שיבוש בשליטה המוטורית, בעיקר בשרירי הפנים. התסמינים כוללים תנועות בלתי רצוניות של השפתיים, הלשון, הסנטר והגפיים. לקות תנועה משתהה יכולה להופיע מספר חודשים ואפילו שנים לאחר תחילת הטיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות ויכולות להופיע גם לאחר הפסקת הטיפול בתרופות.
בעקבות ההופעה של תופעות לוואי אלה, הוחלט לנקוט בכמה צעדים בטיפול בסכיזופרניה. ראשית, הוחלט להשתמש במינונים נמוכים יותר של תרופות על מנת להפחית השפעות לוואי שליליות. נמצא כי אצל חולי סכיזופרניה שטופלו באמצעות מינוני תרופות נמוכים חל שיפור רב יותר בהשוואה למטופלים שטופלו במינונים רגילים. בנוסף לכך שיעור חזרת המחלה זהים בין חולים שטופלו במינונים רגילים לבין אלה שטופלו במינונים פחותים.
צעד נוסף שנעשה על מנת למנוע את תופעות הלוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות היה פיתוח של תרופות חלופיות אפשריות. התרופה הראשונה שפותחה היתה קלוזפין שהראתה תוצאות מבטיחות לצורך הפחתה של תופעות הלוואי אולם גם בה נמצאו צדדים בעייתיים כמו זהירות וניטור קפדני שמייקרת מאד את הטיפול.
מכאן פותחה התרופה ריספרדל שמדכאת חשיבה פסיכוטית אולם מנטרלת את מרבית תופעות הלואי השליליות שקשורות בשימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות כמו לרבות תנועה משתהה.
יעילותה של תרופה הריספרדל
מרבית המחקרים העדכניים הראו שריספרדל היא יעילה בטיפול בתסמינים השליליים (שלבים שבהם המטופל נוטה להסתגר בתוך עצמו ולהתנתק מהעולם) והחיוביים (מצב דמויי-מאניה כמו הזיות ומצב רוח אופורי) של סכיזופרניה. זאת בניגוד לתרופות אחרות לטיפול בסכיזופרניה המטפלות בתסמינים החיוביים או השליליים אבל לא בשניהם.
מחקרים רבים הראו שריספרדל היא טובה יותר מבחינת היעילות שלה בהשוואה לפלסבו וזהה מבחינת היעילות שלה לתרופה הלופרידול, תרופה דומה שמטפלת גם היא באותן בעיות. הלופרידול לעומת ריספרדל נמצאה יעילה בטיפול בתסמינים החיוביים של סכיזופרניה בלבד.
במחקר שנערך בשנת 1998 נערכה השוואה בין התרופה זיפרקסה לבין התרופה ריספרדל (שתיהן נועדו לאותן מטרות טיפוליות) באמצעות ניסוי שהתקיים לאורך שמונה שבועות. התוצאות של המחקר הראו שלריספרדל יש יתרון מבחינת השיפור במצב המטופלים לגבי התסמינים החיוביים של סכיזופרניה כמו הזיות ויתרון גם לגבי השיפור במצב החרדה והדיכאון בקרב חולי סכיזופרניה. בנוסף, עלה כי ריספרדל היא יעילה יותר ובטוחה יותר מאשר זיפרקסה במדדים חשובים נוספים שנמדדו במחקר.
תופעות לוואי של ריספרדל
תרופת הריספרדל לא יוצרת תחושה של תרדמת ועייפות. תופעות לוואי נפוצות כוללות עצבנות, חרדתיות, כאבי ראש ובחילות, העלאה במשקל ונדודי שינה.
