כל אדם חווה חרדה בזמן כזה או אחר. התסמינים השכיחים עלולים להיות פיסיים ממש ולהתרחש לפני אירוע מלחיץ. הם עשויים להתבטא בכאבי בטן עזים או הזעה בכפות הידיים במהלך התרחשות מלחיצה. תסמינים אחרים כוללים עצבנות, חוסר נוחות, תחושות חשש, דופק לב מואץ או שאינו סדיר, כאבי בטן, בחילות, חולשה ובעיות נשימה.
בדרך כלל ניתן להתמודד בקלות עם חרדה, אך לעיתים היא עלולה להיות מלווה בבעיות בריאותיות רציניות, להקשות על התפקוד היומיומי או אף להפוך אותו לבלתי אפשרי.
תרופות נגד חרדה
תרופות נוגדות דיכאון ונגד חרדה משמשות לטיפול בהפרעות חרדה. פעילותן הנרחבת יעילה לטיפול בחרדה כמו גם בדיכאון. התרופה הראשונה שאושרה לשימוש במיוחד בטיפול בחרדה היתה קלומיפראמין, ונוגדי דיכאון טריציקליים – אנפרניל.
תרופות מסוג SSRI, כגון פרוזאק, פבוקסיל, אפקסור וזולופט אושרו לשימוש להפרעת חרדה חברתית, הפרעת חרדה כללית והפרעת פאניקה. כדור סרטרלין מאושר לטיפול בהפרעת פאניקה והפרעה פוסט טראומטית.
תרופות פרטניות לטיפול בחרדה כוללות בנזודיאזפינים, המקלות על התסמינים תוך זמן קצר. הן בעלות תופעות לוואי מעטות יחסית, הכוללות נמנום ואובדן הקואורדינציה, עייפות, האטה נפשית או בלבול. תופעות אלו הופכות להיות מסוכנות לאנשים הנוטלים בנזודיאזפינים וצריכים לנהוג או להפעיל מכונות. תופעות לוואי אחרות חמורות יותר הן נדירות.
פעולת הבנזודיאזפינים משתנה בקרב אנשים שונים, ויש לצרוך אותם פעמיים עד שלוש ביום, ולעיתים רק אחת ליום, או על בסיס "הצורך" בלבד. המינון מתחיל בדרך כלל ברמה נמוכה, וגדל בהדרגה עד שהתסמינים פוחתים או נעלמים. שינוי המינון תלוי במידה רבה בתסמינים ובכימיית גוף המטופל.
יש להימנע מצריכת אלכוהול בעת נטילת בנזודיאזפינים, שכן האינטרקציה ביניהם עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים רציניים. בנוסף, חשוב ליידע את הרופא על צריכת תרופות אחרות בעבר ובהווה.
תרופה עוצמתית במיוחד להפרעות חרדה, מלבד הבנזודיאזפינים, היא בוספירון, אשר חייבת להילקח באופן עקבי במשך שבועיים לפחות, על מנת להשיג את ההשפעה הרצויה של נטרול החרדה, ולכן אין להשתמש בה באופן של 'במידת הצורך' בלבד.
חוסמי בטא, תרופות המשמשות לעיתים קרובות לשם טיפול בבעיות וחץ דם גבוה, משמשות לעיתים לשליטה וטיפול ב'חרדת ביצוע', כאשר אדם מתקשה להתמודד עם מצב מלחיץ מסוים, כגון נאום, מצגת או פגישה חשובה.
אופן השימוש בבנזודיאזפינים
חיוני להתייעץ עם הרופא לפני הפסקת הטיפול התרופתי, שכן המטופל עלול לחוות הידרדרות במצב כאשר הטיפול נעצר בפתאומיות. תסמיני ההידרדרות עשויים לכלול חרדה, רעד, כאבי ראש, סחרחורות, נדודי שינה, חוסר תיאבון או במקרים קיצוניים התקפי חרדה.
תגובה של הידרדרות במצב עלולה להיות מפורשת בטעות כהגברת החרדה היות והתסמינים דומים. לאחר שאדם צרך בנזודיאזפינים במשך תקופה ממושכת, המינון מופחת בהדרגה עד שהוא נפסק לחלוטין. תרופות אלו כוללות כדורים מסוג קסנקס, ואליום ואטיבן.
חסרונות הבנזודיאזפינים
אנשים הנוטלים תרופות אלו במשך מספר שבועות או חודשים, עלולים לפתח אליהן סובלנות ותלות. יתכן אף שיתרחשו תגובות שליליות והידרדרות במצב. לכן, תרופות אלו נקבעות רק למשך פרקי זמן קצרים, של מספר ימים או שבועות, ולעיתים הן נרשמות רק לטיפול במצבים מלחיצים נקודתיים או התקפי חרדה זמניים. יחד עם זאת, חלק מהמטופלים עשויים להזדקק לטיפול תרופתי זה לטווח הארוך.
