ואליום הוא תרופה פסיכיאטרית, המשמשת להרגעה ולהפחתת חרדה. התרופה שייכת למשפחת הבנזודיאזפינים. השם הגנרי של התרופה הוא דיאזפאם, והיא מוכרת גם תחת השמות דיאז, ובאסיוול (למעשה, השם אוליום נמצא בעיקר בשימוש פופולרי, והתרופה כבר לא משווקת כלל בשם הזה).
מתי משתמשים בואליום?
השימוש העיקרי בואליום הוא לטיפול בחרדה ובמתח. זוהי למעשה תרופת הרגעה. היא יכולה לשמש גם במצבים בהם החרדה נובעת ממצב נפשי כללי (הפרעות חרדה, התקפי פאניקה וכדומה), וגם במצבים ספציפיים שגורמים לעלייה ברמת החרדה באופן נקודתי (כמו, למשל, לקראת ניתוח או בדיקה רפואית כלשהי).
השימוש הפיזיולוגי בתרופה נעשה לקראת טיפולים רפואיים הדורשים רגיעה והורדת המתח המתבטא בשרירים. לדוגמא, לפני בדיקת קולונוסקופיה משתמשים בואליום כדי להוביל לשחרור של השרירים שיקל על ביצוע הבדיקה, ויפחית את מידת הכאב וחוסר הנוחות ממנה.
שימוש נוסף בואליום נעשה כאשר מופיעים תסמיני גמילה קשים בהפסקת שימוש באלכוהול או בסמים אופיאטיים. זאת למרות שהשימוש בתרופה אינו אפשרי במקביל לשימוש בסמים ואלכוהול, ואף עלול להיות מסוכן באינטרקציה איתם.
שימוש נדיר עוד יותר הוא לטיפול בעיוותות ופירוקוסים של אפילפסיה. זהו בדרך כלל טיפול של אין ברירה, והוא יעיל רק למספר חודשים, עד שהאפילפסיה מפתחת עמידות נגדו.
איך פועל ואליום?
ואליום, כאמור, שייך למשפחת תרופות הנקראת בנזודיאזפינים, בדומה לתרופת ואבן. קבוצה זו פועלת על הקולטנים של הנוירוטרנסמיטור GABA. הואליום גורם לדיכוי של פעולת הקולטן, שנקרא GABAA, והתוצאה היא מיתון הפעילות העצבית.
שרשרת הפעולות הללו גורמת לאפקט מרגיע, הן ברמה הגופנית (על השרירים), והן ברמה הנפשית. מחקרים מראים שמרבית הפעילות של הואליום משפיעה על תפקודים באיזורים מסויימים של המח, ביניהם התלמוס, ההיפותלמוס וחלקים של המערכת הלימבית.
הדרך היעילה ביותר לשימוש בואליום היא בכדורים. כך ספיגת התרופה והשפעתה הן המהירות ביותר, והיעילות ביותר. בזרקה לוריד ההשפעה דומה, אך כאשר התרופה מוזרקת לשריר ההשפעה היא חלקית ואיטית. ניתן לתת ואליום גם בנרות דרך פי הטבעת.
יתרונות הואליום על פני תרופות הרגעה אחרות
ואליום היא תרופה ותיקה, שיעילותה מוכחת והיא בטוחה יחסית. אין סכנה משמעותית בנטילה במינון יתר (אלא במקרים קיצוניים, ובשילוב עם תרופות או חומרים אחרים כגון אלכוהול או סמים).
השפעתה של הואליום מקומית, היא עוזרת לרגיעה לטווח זמן של שעה-שעתיים לאחר נטילתה, ולאחר מכן היא נשטפת ממחזור הדם. בשימוש מבוקר סכנת ההתמכרות קטנה יחסית (אם כי בכל זאת קיימת).
תופעות לוואי של ואליום
התופעה המקושרת ביותר לואליום היא תחושת עייפות וישנוניות. זוהי עשויה להיות תופעת לוואי, אך גם מטרה כאשר משתמשים בתרופה (משום שהפרעות חרדה ומתח גורמות לשיבושים בשינה, ולעיתים מטרת נטילת התרופה היא דווקא להרדם…).
תופעות לוואי נוספות, שעשויות לגרום למצוקה ומצריכות השגחה רפואית (כאשר הן מופיעות באופן חזק או קיצוני) הן סחרחורת ואובדן שיווי משקל, ופגיעה בתיאום התנועות של הגוף. ישנם מטופלים שמדווחים על כך ששימוש תדיר בואליום גורם לתחושת דיכאון, ואפילו לאמנזיה– שכחה של אירועים שקרו בסמיכות לזמני נטילת התרופה. במקרים נדירים יותר, גורמת הואליום להשפעה הפוכה ממטרתה- היא מעלה את המתח, גורמת לעצבנות ולהתכווצויות שרירים.
לא מומלץ להשתמש בואליום בזמן הריון או הנקה, וגם לא נהוג לרשום את התרופה לילדים צעירים. אנשים הסובלים מהפרעות של דום נשימה, היפו-ונטילציה ובעיות של שליטה בשרירים, יכולים לפתח תגובות לוואי קשות לואליום, ולא מומלץ להם להשתמש בתרופה זו.
גם מכורים לסמים ואלכוהול, וכן אנשים הסובלים מדיכאון המלווה במחשבות אובדניות, אינם פציינטים מתאימים לשימוש בואליום.
